בוסני נ' ביטוח ישיר בע"מ

החלטה

התובעת ילידת 1948, עותרת למינוי מומחים רפואיים מטעם בית המשפט בתחום האורטופדי, השיקומי / גריאטרי, הנוירולוגי, האורולוגי, עור, פנימי, ריאות והפסיכיאטריה, לצורך בדיקתה וקביעת דרגת נכותה בעקבות תאונת הדרכים בה היתה מעורבת ביום 18/01/2012.

הנתבעת מתנגדת לבקשה ועיקר טעמיה להלן :-

נטען, כי התובעת סובלת כבר שנים רבות ממגוון בעיות כפי שאלה באו לידי ביטוי בתיעוד הרפואי, ואף הוכרה בענף הנכות הכללית במוסד לביטוח לאומי כנכה בשיעור 100 % בין היתר בשל, בעיות בתחום הנפשי, מחלת הריאות, ליקוי שמיעתי, מצב לאחר כריתת רחם, השמנת יתר, הגבלה בתנועות עמ"ש צווארי ו- CTS דו צדדי ועוד.

משכך, נטען כי ככל שנגרמו לתובעת נזקים כלשהם, הרי שאלה אינם נובעים מהתאונה כלל ועיקר ונזקים אלה מיוחסים לעברה העשיר של התובעת.

התובעת בבקשתה, לא הכחישה את מצבה הרפואי עובר לתאונה ואף לא את העובדה, כי עובר לתאונה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי ענף נכות כללית כנכה בשיעור 100 %, אך טענה מנגד

כי, עובר לתאונה היא ניהלה אורח חיים ומשק בית עצמאי לחלוטין, התניידה בחופשיות בכוחות עצמה ולא נזקקה לעזרת זולת ואולם, מאז התאונה ובעקבותיה מצבה הבריאותי והקוגניטיבי של התובעת הפך לבכי רע- כך, מאז התאונה מתניידת התובעת בעזרת הליכון, היא אושפזה פעמים רבות ואינה מסוגלת לנהל אורח חיים תקין וזקוקה לעזרה ולסיעוד.

לאחר עיון בבקשה, בתגובה לה ובחומר הרפואי שצורף לבקשה אני מחליטה כדלקמן : -

הפסיקה קבעה לא אחת :כי כיוון שהתובע-הניזוק אינו יכול להוכיח את מצבו הרפואי אלא באמצעות מומחה שבית המשפט ימנה, על בית המשפט להישמר מלנעול את הדלת בפני התובע וכי, דחיית בקשה למינוי מומחה, כמוה, במידה מסוימת, כדחיית התביעה (או חלקה הנוגע לנכות מסוימת). מכאן הזהירות הרבה שעל בית המשפט לנהוג בה כאשר הוא בוחן בקשה למינוי מומחה (ראה בעניין רע"א 3497/98 רזין נ' המגן חברה לביטוח בע"מ פ"ד נב (5) 136, 138-139 (1998). נוסף, במקרה של ספק יש למנות מומחה, שכן עדיף שיתברר כי המינוי היה מיותר ואז גם ניתן יהיה לחייב את התובע בעלות המומחה, מאשר שלא יתמנה מומחה במקרה שאכן סובל התובע מנכות עקב התאונה. (ריבלין, תאונת הדרכים – תחולת החוק, סדרי דין וחישוב הפיצויים, (מהדורה רביעית, 2012) 651). וכן רע"א 3007/12 - פלונית נ' הראל חברה לביטוח בע"מ . תק-על 2012(2), 7160.

מן הכלל אל הפרט,

לאחר שעיינתי בחומר הרפואי הרב שצורף לבקשה, נחה דעתי כי בשלב זה יש הצדקה למינוי מומחים בתחום האורטופדי והפסיכיאטרי והנוירולוגי (בתחום זה ימונה נוירולוג שהינו גם מומחה גריאטרי שיקומי).

בהקשר זה יודגש כי בהינתן, שעיקר המחלוקת בין הצדדים בבקשה הינה שאלת הקשר הסיבתי בין המצב הרפואי של התובעת עובר לתאונה לבין מצבה לאחר התאונה ומשהועלתה טענה של החמרת מצב, ומחלוקת זו הינה עניין שבמומחיות par excellence הרי עצם הטענה לכשעצמה תומכת במינוי.

בכתב המינוי יתבקשו המומחים הרפואיים לחוות דעתם גם באשר לצורך במינוי מומחים נוספים.

החלטת המינוי תשלח בנפרד

במטרה לנצל את פרק הזמן עד לקיום ישיבת קדם המשפט ולייעל את ההליך, רשאים ב"כ הצדדים להגיש בתוך 15 יום מהיום הודעה על הסדר דיוני מפורט לסיום ההליכים המקדמיים המפורטים בפרק ט' לתקנות סדר הדין האזרחי , התשמ"ד- 1984 ("התקנות").

לא מסרו הצדדים הודעה על הסדר דיוני כאמור,  אני מורה כדלקמן:

ניתן בזה צו גילוי מסמכים הדדי תוך 30 יום מהיום ועיון בהם תוך 60 יום מהיום. כל צד הרוצה לשלוח שאלון לצד שכנגד יעשה כן תוך 30 יום מהיום והצד שכנגד ישיב עליו תוך 60 יום מהיום.

ב"כ התובע יגיש לתיק ביהמ"ש ובמישרין לב"כ הנתבעת תחשיבי נזק בצירוף כל המסמכים עליהם מבקשים הצדדים להסתמך לרבות חוות דעת אקטוארית עד 30 ימים לפני מועד ישיבת קדם המשפט וב"כ הנתבעת יגיש תחשיבי נזק כאמור עד 15 ימים לפני המועד הנ"ל.

דו"חות חקירה אם וככל שיש בהם לתמוך בטענות הנתבעים, יוגשו במעטפה סגורה ישירות ללשכתי במקביל להגשת תחשיביהם. הדו"חות ישמשו לצורך קבלת הצעת ביהמ"ש ולעיון ביהמ"ש בלבד.

כל בקשה בעניינים המנויים בתקנה 143 לתקנות תוגש לתיק ביהמ"ש ובמישרין לצד שכנגד עד 30  יום לפני ישיבת קדם המשפט והתשובה לבקשה תוגש כאמור עד 10 ימים לפני המועד הנ"ל.